ההיסטוריה של הצמחונות בארצות הברית
במשך 300 שנה, הצמחונות באמריקה התפתחה עד שהגיעה למעמדה הנוכחי כאורח חיים לגיטימי, אבל שנים רבות הצמחונות נתפסה כסכנה לציוויליזציה, והצמחונים – כחולי נפש שפוגעים באומה האמריקאית.
בעלי חיים נתבעו בבית משפט עד המאה ה-20
משפטים נגד בעלי חיים התנהלו באירופה מאז המאה התשיעית והתפשטו מאוחר יותר לאמריקה עד המאה ה-20. בעלי החיים הועמדו לדין בדרך כלל באשמת רצח בני אדם, מעשי סדום, פגיעה ביבולים ומטרד לציבור. עונשם היה לרוב מאסר, עינויים והוצאה להורג.
התביעה המוצלחת הראשונה נגד התעללות בילדים
עד לפני 150 שנה, ילדים נתפסו כרכוש של הוריהם לכל דבר ועניין. הורה יכול היה למכור את ילדיו, לשלוח אותם לעבדות ואף להכות אותם למוות. סיפורה המזעזע של מארי אלן ווילסון, ילדה בת 9, שחוותה התעללות קשה מצד אמה המאמצת, היווה נקודת מפנה ביחס לילדים במערב ובעולם כולו.
צמחונות בתנועה הסופרג’יסטית
בתחילת המאה העשרים, הצמחונות התפשטה בתנועה הסופרג’יסטית והייתה חלק מהאתוס שלה. הקשר בין התנועה הסופרג’יסטית לתנועה להגנת בעלי החיים היה עמוק והדוק. חיבור זה נבע מההבנה שקיים קשר בין דיכוי האישה לדיכוי בעלי החיים.
ניסויים בבני אדם – סקירה היסטורית
“חיי אדם הם כלום לעומת עובדה מדעית חדשה” – כך נכתב בשנת 1895 בעיתון. במשך לפחות 200 שנה, מדענים ערכו שלל ניסויים על יתומים, נכים וקבוצות מוחלשות אחרות. מאמר זה מציג סקירה היסטורית חלקית של אותם הניסויים, את הרטוריקה שביקשה להצדיק אותם ואת המאבק בהם.
לאלף את הסוררת – מכשירי עינויים לענישת נשים
לאורך ההיסטוריה המערבית, נשים שאיימו על הסמכות הפטריאכלית, הוגדרו כעברייניות ונענשו על כך. נשים דעתניות, קולניות, כועסות, חוצפניות, רכלניות, מקללות, רעיות ש”מנדנדות” לבעליהן ורעיות דומיננטיות הוגדרו כסוררות (הגדרה משפטית) וכדי להשתיק אותן, פותחו מכשירי עינויים.
חמישיית דיון (ילדים לראווה – חלק א’)
חמישיית דיון הייתה החמישייה המתועדת הראשונה בהיסטוריה ששרדה יותר ממספר ימים לאחר לידה של הריון רב עוברי, ובכך הפכה לסנסציה עולמית. החמישייה הופקעה מהוריהן ע”י רשויות קנדה והוצגה לראווה כבידור להמונים במשך קרוב לעשור במתקן “אקוויריום” מיוחד שנבנה במיוחד למטרה זו.
הזרם המיליטנטי של התנועה הסופרג’יסטית
במשך עשרות שנים, דרשו נשים סופרג’יסטיות את זכות הבחירה כדי שיוכלו לקחת חלק בהחלטות שנוגעות לגורלן. בתחילת המאה ה-20, לאחר כישלונות רבים, פרשו מספר סופרג’יסטיות מהארגון המתון והקימו ארגון בעל אופי מיליטנטי שעסק בהצתות, הפצצות וחבלה ברכוש ציבור.
אנשים שגנבו את עצמם ואנשי ה-S.S שעזרו להם
בתקופת העבדות, שחורים נחשבו לרכוש לכל דבר ועניין. הם נחטפו ממולדתם, נמכרו במכירות פומביות והועברו בירושה בין בני המשפחה שלהם היו שייכים על פי חוק. כשעבד החליט להסתכן ולברוח אל החופש, הוא למעשה גנב את עצמו מבעליו. גנבי עבדים שעזרו להם ונתפסו, נענשו בחומרה.
ההיסטוריה של נשים באולימפיאדה
מקומן של נשים באולימפיאדה נתפס כיום כמובן מאליו, אבל לאורך ההיסטוריה, ספורטאיות סבלו מאפליה במשחקים האולימפיים בטענה שספורט הוא עיסוק גברי שאינו הולם את “המין החלש”. הנשים נאלצו להיאבק למען שוויון בספורט ובכך סללו את דרכן לאולימפיאדה.