הנרי ברג – המלאך במגבעת

הנרי ברג (1813 – 1888) היה אחד החלוצים המרכזיים במאבק להגנת בעלי חיים באמריקה וזכה לכינוי ‘המלאך במגבעת’. בשנת 1866, ייסד את הארגון הראשון באמריקה להגנת בעלי חיים The American Society for the Prevention of Cruelty to Animals או בקיצור ASPCA. באותה העת, הוא הצליח להביא לחקיקה יעילה ראשונה נגד התאכזרות כלפי בעלי חיים באמריקה, ולאחר שהחוק עבר הוא נהג לסייר ברחובות ניו יורק בעצמו במטרה ליידע את המתעללים שהתנהגותם (הצלפת סוסים, הכאת כלבים וכדומה) איננה חוקית יותר.

במאה ה-19, סוסים היו החיות הנצפות ביותר בניו יורק משום שהם נוצלו לצורכי תעבורה. סוסים הוכו באופן תדיר על ידי בעליהם ועבדו עד שהגיעו לקצה גבול היכולת ומתו. כ-25,000 סוסים מתו בשנה בניו יורק. רבים מהם ננטשו גוססים בצידי הכביש.

באחת הפעמים בהן בעליו של סוס הכה אותו מכות נמרצות, ברג צעד לעברו והדיאלוג בניהם תועד:
ברג: “חברי, אינך יכול לעשות זאת יותר”.
עגלון: “אני לא יכול להכות את הסוס שלי? את השטן אני לא יכול”.
ברג: “אתה כנראה לא מודע לעובדה שאתה עובר על החוק, אבל אתה אכן עובר עליו. יש בכיסי את החוק החדש, והסוס הוא שלך רק אם תתייחס אליו בטוב לב”.

בשנת 1874, הנרי ברג הקים את הארגון הראשון בעולם להגנת הילד שנקרא The New York Society for the Prevention of Cruelty to Children. כמייסד וכפעיל בארגון הראשון להגנת הילד, ברג הציל מאות ילדים מידי הורים מתעללים ונתקל באותו קו מחשבה בו אחז העגלון, גם בקרב הורים לילדים: “הילד הזה הוא שלי, איני יכול להכות את הילד שלי?”. קו מחשבה זה מאפיין גם בעלים מתעללים שטוענים שמותר להם להכות את האישה שלהם משום שהיא שלהם.

מתנגדים לרעיון הגנת בעלי חיים קיימים מאז קם הרעיון להגנת בעלי חיים, וברג נאלץ לפעול בסביבה אנושית עוינת, משפילה ומבזה. הוא נאלץ להתמודד עם התקפות פיזיות, איומים על חייו וייצוג משפיל בעיתונות המקומית. קריקטורות פוליטיות בעיתונות של אותה העת לעגו לברג באופן תדיר במטרה להציג אותו ואת האידאולוגיה שלו כבדיחה. אחת מהטקטיקות הרטוריות בה השתמשו המתנגדים להגנת בעלי חיים (ולמעשה, יש המשתמשים בה עד היום) היא הצגת התומכים בהגנת בעלי חיים כמי שדואגים לבעלי חיים אבל לא לבני אדם. לארגון הראשון בעולם להגנת הילד, אותו הקים ברג, היה תפקיד מפתח בעיגון חקיקה לזכויות הילד באמריקה ובעולם כולו, אבל הדבר לא הפריע למתנגדי הגנת בעלי חיים להציג את ברג כמיזנטרופ.

בקריקטורה ניתן לראות מצד שמאל את ברג בוכה למראה שור בזירת שוורים, אבל מצד ימין הוא מגרש את עניי העיר מהנכס שלו. בתחתית הקריקטוריה מופיע ציטוט שיוצא כביכול מפיו של ברג: “אני אדאג לבעלי חיים. האנושות תדאג לעצמה”:

הארגון למניעת אכזריות כלפי בעלי חיים (ASPCA) פעל במגוון תחומים, ומעת לעת פרסם דו”ח בו רשימה של מספר התביעות, ההרשעות והקנסות נגד מתאכזרים לבעלי חיים. הארגון הקים ברזיות בקרנות הרחובות ששימשו הן את בעלי החיים והן את עניי העיר, פרסם ספרונים בנושא הגנת בעלי חיים וברג בעצמו הרצה, במיוחד בפני ילדים, והפציר בהם להתייחס יפה לבעלי החיים. בנוסף, הפעיל הארגון את האמבולנס הראשון בעולם לטיפול בבעלי חיים פצועים וכן הפעיל עגורן לחילוץ חיות שנתקעו בתוך בורות ברחבי העיר.

ברג וארגונו עסקו גם בהצלת החיות מתחום הספורט והפנאי. באמריקה של המאה ה-19, מלחמות שוורים ודובים הוצגו בהיכלי הבידור וקרבות כלבים ותרנגולים זכו לפופולריות רבה.  ברג ואנשיו ביקרו באולמות באופן תדיר ומיגרו את התופעה. בנוסף, במטרה להלחם בשימוש הפופולרי ביונים חיות במשחקי ‘קליעה למטרה’ של אקדחונים, המציא ברג בובות יונים כתחליף.

כאמור, התקשורת והציבור לעגו מאוד לברג. בקריקטורה הזו הוא מוצג כבכיין שרץ אחרי עגלה המסיעה כלבים אל מותם האכזרי בקרבות כלבים. הכיתוב בעגלה: “כל כלב בא יומו” ו”החיים קצרים”.

בקריקטורה זו, הגורילה מתייפחת מעלבון משום שצ’רלס דרווין טוען שיש לה קרבה ביולוגית לאדם. ברג, שנחלץ לעזרתה, בא בטענות לדרווין ושואל אותו: “איך אתה מעז להעליב כך את הגורילה?”

עונש מלקות היה נפוץ באותה תקופה כנגד ילדים ובעלי חיים, וברג הציע להרחיב ענישה זו גם כנגד גברים שפוגעים באותם חסרי ישע. משום כך, הוא הוצג כשונא האנושות מצד אחד ואוהב בעלי חיים מצד שני.

• 

• 

ברג עם אוזני חמור, מחזיק בידו עצומה למען בעלי חיים. הכיתוב בתחתית הקריקטורה: “זה גורם אפילו לחיות לצחוק”:

ברג נפטר בשנת 1888 בניו יורק. בפועלו היווה השראה להקמת מאות ארגונים באמריקה הפעלו למען בעלי חיים וילדים. הוא הציל בחייו מספר רב של ילדים ובעלי חיים במצוקה, והאמין בצדקתו לאורך כל הדרך, למרות שקיבל איומים על חייו, הותקף פיזית וזכה ליחס משפיל מהעיתונות המקומית ומהציבור. הוא לחם באומץ בסביבה עוינת, למען שתי קבוצות בחברה שהיו חסרות ישע ומופקרות לחלוטין. בעוד התנועה למען הילד נחלה הצלחה והגיעה להישגים מרשימים, התנועה למען בע”ח עדיין נלחמת נגד השקפות עולם שתופסות בעלי חיים כמו שפעם תפסו ילדים.

• 

• 

• 

• 

מקורות:

McCrea, Roswell. 1910. The Humane Movement. New York: Columbia University Press

Turner, J. (1980). Animals, Pain, and Humanity in the Victorian Mind: Reckoning with the Beast

Carson, Gerald. 1972. Men, Beasts, And Gods: A History of Cruelty and Kindness to Animals
New York: Scribner