חרם צרכנים בתנועה לביטול העבדות ובתנועה לשחרור בע”ח

תנועות חברתיות הנלחמות בדיכוי בוחרות לעיתים להטיל חרם צרכני ככלי להפעלת לחץ כלכלי על המשעבד, וכדי לעורר אחריות צרכנית בקרב הציבור. החוקרת קורי לי וורן בחנה את השימוש בכלי זה בתנועה לביטול העבדות ובתנועה לשחרור בעלי חיים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

החוקרת קורי לי וורן היא סוציולוגית אקו-פמיניסטית העוסקת בין היתר באידאולוגיות של דיכוי. אחד הנושאים שהיא בחנה הוא הפרקטיקה של חרם צרכנים ככלי התנגדות למנגנון דיכוי – הן בתנועה לשחרור העבדים השחורים, והן בתנועה לשחרור בעלי החיים. ההתייחסות לאדם השחור כרכוש היא מה שאיפשרה לבטל ולהתעלם לחלוטין מהצרכים ומהאינטרסים שלו, בדיוק כמו שכיום ההתייחסות לבעלי החיים כאל רכוש מאפשרת לדרוס את האינטרסים שלהם לטובת תועלת האדם.

תנועות חברתיות הנלחמות בדיכוי, בוחרות לעיתים להטיל חרם צרכני כדי להפעיל לחץ כלכלי על המשעבד, וכדי לעורר אחריות צרכנית בקרב הציבור – להצביע על הקשר בין מוצר הצריכה לעוול. בשנת 1791, האבולישניסטים בבריטניה (מיעוט קיצוני שפעל למען שחרור האדם השחור) ניסו לעורר חרם צרכנים בקרב הציבור. הם הפיצו אלפי כרוזים שדרשו להחרים סוכר ורום (מוצרים שיוצרו על ידי עבדים) מתוך תקווה שהלחץ הכלכלי יוביל לקריסה של תעשייה זו. האבולישניסט, וויליאם פוקס, פרסם חוברת נגד סוכר העבדים בה כתב: “אם אנו רוכשים את הסחורה הזו – אנו משתתפים בפשע הזה. סוחר העבדים, בעל העבדים, מסיע העבדים – הם כולם סוכנים של הצרכן, ועשויים להחשב כמועסקים על ידו. בכל פאונד סוכר שאנו צורכים – יש שתי אונקיות של בשר אדם”. המשורר, רוברט סאותי, כינה את התה ‘משקה הדמים המתוק’. ובפרלמנט הבריטי, סופר סיפורו המזעזע של עבד שלא היה מסוגל עוד לעבוד עקב מחלה, וכעונש הוא נזרק לקלחת קני הסוכר שהורתחה במים, והוחזק בה במשך 45 דקות על ידי סוחר הסוכר. האבולישניסטים פרסמו קריקטורה בעיתונות המספרת את סיפורו של העבד על מנת לזעזע את הצרכנים ולגרום להם להפסיק לצרוך סוכר או לעבור לקנות סוכר שהופק במזרח הודו על ידי עובדים בשכר. באותו האופן, גם התנועה לשחרור בעלי חיים עושה שימוש במראות קשים מתעשיית משק החי וממעבדות הניסויים על מנת לגרום לציבור להחרים את המוצרים הכרוכים בתעשייה זו.

1971 - איור של התנועה לביטול העבדות שמבקש להמחיש את זוועות העבדות

1791 - איור של התנועה לביטול העבדות שמבקש להמחיש את זוועות העבדות

1792 - איור של התנועה לביטול העבדות שמבקש להמחיש את זוועות העבדות

1792 - איור של התנועה לביטול העבדות שמבקש להמחיש את זוועות העבדות

צילום שהתנועה לזכויות בעלי חיים עושה בו שימוש כדי להמחיש את זוועות משק החי

צילום שהתנועה לזכויות בעלי חיים עושה בו שימוש כדי להמחיש את זוועות משק החי

הקמפיין להחרמת הסוכר והרום התנהל בעיקר בזכות תנועות נשים נגד עבדות. נשים, שהיו משוללות זכות בחירה באותה התקופה, ראו במאבק לשחרור העבדים אפיק בו הן יכולות לפעול ולהשפיע על סדר היום הציבורי. הן הדפיסו ופרסמו אלפי כרוזים ועברו מדלת לדלת בניסיון לשכנע את הציבור להפסיק לקנות סוכר מאמריקה. החרם על הסוכר והרום נתן את אותותיו, ומכירות מוצרי העבדים ירדו בשליש. הסוחר ג’יימס וויט פרסם במרץ 1792 הודעה ללקוחותיו לפיה הוא מחליט להפסיק למכור סוכר בחנות שלו בעקבות החרם. בהודעתו ציין כי התרשם עמוקות מהסבל אותו חווים העבדים השחורים ושמכירת הסוכר בחנות שלו תומכת במוסד העבדות ולכן יפסיק זאת.

גם אצלנו בישראל, בעקבות החרם שמובילה התנועה לזכויות בע”ח, החליטה ננה שרייר, בעלת מסעדת ‘ננוצ’קה’, להפסיק למכור מזון מן החי: “…לא יכולתי להוריד את התריס ולהדחיק. כל יום שלא נקטתי פעולה, הרגשתי בכל הגוף מצוקה נוראה… אנשים מבזבזים כל כך הרבה משאבים בשביל לשים בצד את מה שהם יודעים על האכזריות של התעשייה הזאת רק בשביל לאכול עוד גבינה מטופשת… במשך שנים התעלמתי, הדחקתי ושכחתי. אבל ברגע שהתחברתי לרשת, לא יכולתי להתעלם מהמידע שזרם אלי”.

התנועה לביטול העבדות הציעה עוד ועוד מוצרים שאינכם כרוכים בעבדות, וסוכר שיובא ממזרח הודו נמכר בקערות מסומנות בכיתוב “לא יוצר ע”י עבדים”.

גם התנועה לשחרור בעלי החיים עושה מאמצים לסמן מוצרים שאינם כרוכים בהתעללות ובשעבוד:


בנוסף לסימון מוצרים, פתחה התנועה לביטול העבדות באמריקה חנויות שמוכרות אך ורק מוצרים שלא יוצרו על ידי עבדים. בנוסף לסוכר, ניתן היה למצוא בהן נעליים, בגדים, פחם וכדומה. חנויות אלו היו בפריסה מוגבלת מאוד ורק במדינות הצפון. מתנגדי עבדות שגרו בדרום או באזורים בצפון ללא חנויות שהציעו להם אלטרנטיבה, נאלצו ללבוש בגדים מכותנה שיוצרה על ידי עבדים. האם הדבר מגחיך את המאבק שלהם לשחרור העבדים או שמא הוא מראה עד כמה מושרש היה העוול בחברה, וכמה בלתי אפשרי היה להתחמק ממנו לגמרי? אנחנו לא תופסים את אותם מתנגדי עבדות ככאלו שלחמו מלחמה לא צודקת רק משום שהם עצמם לא הצליחו לחמוק לגמרי מהעוולות של העבדות. יש להניח שגם פעילים לשחרור בעלי חיים לא מצליחים להחרים לחלוטין את כל המוצרים והשירותים הכרוכים בדיכוי בעלי חיים, אולם הדבר אינו פוגם בצדקת מאבקם.

חנות ללא מוצרי עבדים עם שלט בכניסה FREE LABOR STORE

חנות ללא מוצרי עבדים עם שלט בכניסה FREE LABOR STORE

חנות ללא מוצרי עבדים עם שלט בכניסה FREE LABOR STORE

חנות ללא מוצרי עבדים עם שלט בכניסה FREE LABOR STORE

חנות טבעונית בברלין

חנות טבעונית בברלין

בר קיימא - מסעדה טבעונית בישראל

בר קיימא - מסעדה טבעונית בישראל

סופר טבעוני - ללא מוצרים מהחי

סופר טבעוני - ללא מוצרים מהחי

הסוכר היה בגדר מותרות (שימש בעיקר לתה ולקינוחים), אבל היווה חלק מרכזי בתרבות הבריטית ולכן הציבור לא רצה לוותר על המוצר הזה או לעבור לסוכר מהודו שעלה יותר. למרות הצלחות מקומיות של החרם, הציבור ברובו נותר אדיש לסבלם של העבדים, והצרכנים מצאו שלל סיבות להצדיק את המשך קניית המוצרים הכרוכים בשלילת חירות, בעינויים ובהרג. חלק מההצדקות היו:

  • אם בריטניה לא תסחר בעבדים – אז צרפת והולנד יסחרו בעבדים הללו, אז למה שגם אנחנו לא נהנה אם גם ככה העבדים יסבלו?
  • איך אני אוותר על סוכר? זה טעים לי.
  • יקר לי לעבור לסוכר הודי.


המשורר האבולישניסט, וויליאם קופר, כתב בשנת 1788 שיר שנקרא “רחמים על האפריקאים המסכנים” – דרכו הוא מבקש להראות איך ההצדקות של רוב הציבור את המשך הסחר בעבדים ובמוצרים של עבדים אינן אלא תירוץ עלוב.

שיר 2

קריקטורה של התנועה לביטול העבדות - בעל מטע קני סוכר אומר: "תגיד מה שתגיד, אבל אתה לא יכול לייצר סוכר ללא קנה (גם מקל)".

קריקטורה של התנועה לביטול העבדות - בעל מטע קני סוכר אומר: "תגיד מה שתגיד, אבל אתה לא יכול לייצר סוכר ללא קנה (גם מקל)".

"זה המחיר של הסוכר שלך באירופה" - מתוך קנדיד של וולטר. ידו של העבד נקטעה עקב פציעה. רגלו נקטעה כעונש על כך שניסה לברוח.

"זה המחיר של הסוכר שלך באירופה" - מתוך קנדיד של וולטר. ידו של העבד נקטעה עקב פציעה. רגלו נקטעה כעונש על כך שניסה לברוח.

עבדים במטע קני סוכר

עבדים במטע קני סוכר

למרות ההצלחה הנקודתית באזורים שונים, חרם הסוכר והרום התקשה לסחוף אחריו את ההמון כדי לגרום לשינוי של ממש. המאבק העיקש של אותו מיעוט קיצוני שנלחם לביטול העבדות נמשך עד אשר העבדות הוכנעה סופית על ידי מלחמת אזרחים עקובה מדם, וארבע מאות שנות עבדות בארצות הברית הגיעו לקיצן.

המאבק לשחרור בעלי החיים עדיין נמשך.

pig slaves
חזירים – אינטליגנטים יותר מכלבים. כלואים בכלובים שלא מאפשרים להם לזוז.

מקור:

Corey Lee Wrenn. “Abolition Then and Now: Tactical Comparisons Between the Human Rights Movement and the Modern Nonhuman Animal Rights Movement in the United states“, Journal of Agricultural and Environmental Ethics 2014, Volume 27, Issue 2, pp 177-200

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. המשפט הלפני אחרון נכון מן הסתם רק לארה”ב, במקומות אחרים העבדות נאסרה לפני (בריטניה) או אחרי (ברזיל).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.