בשנת 1751, פרסם האמן האנגלי, ויליאם הוגארת, סדרה של ארבעה תחריטים הנקראים ‘ארבעת השלבים של האכזריות’ היוצאים נגד התעללות בבעלי חיים. הסדרה מציגה דמות בדיונית אכזרית ששמה טום נרו ועוקבת אחר הידרדרותו המוסרית עד עונשו הבלתי נמנע.
הוגארת עצמו אהב בעלי חיים, ואף צייר עצמו עם הכלב שלו בפורטרט עצמי. בתקופתו, התעללות בבעלי חיים הייתה מותרת על פי חוק. הוא נואש מהמעשים האכזריים להם היה עד ברחובות לונדון וחיפש דרך למגר את האכזריות הזו. הוא פרסם את סדרת התמונות כדרך להזהיר מפני התנהגות בלתי מוסרית שכזו, שעונש כבד בצידה.
רק 84 שנים לאחר פרסום הסדרה (וכ-70 שנה לאחר מותו של הוגארת), רוב העינויים בבעלי חיים הוצאו מחוץ לחוק באנגליה בשנת 1835.
השלב הראשון של האכזריות: טום נרו כילד מענה כלב
בתמונה נראה טום נעזר בחברו כדי להחדיר חץ לרקטום של הכלב. הילד שנמצא בצידו הימני של הכלב, מתחנן בפני טום וחברו שיפסיקו להתעלל בכלב ואפילו מנסה להציע להם אוכל בתמורה.
מימין: ילדים שורפים עיניים של ציפור באמצעות מחט רותחת שחוממה מהלפיד.
על המדרכה ניתן לראות ילדים משחקים ב”ספורט דמים” המכונה Cock throwing שהיה נפוץ מאוד באנגליה של המאה ה-18: קליעה למטרה של חצים על תרנגול קשור עד שהוא מת.
למטה מימין: ילד קושר עצם לזנבו של כלב.
משמאל: קבוצה של ילדים קשרו שני חתולים מהזנב ומתגרים בהם בכדי לגרום לחתולים להאבק אחד בשני.
בקצה העליון משמאל: חתול נזרק מחלון גבוה אל מותו הבלתי נמנע.
השלב השני של האכזריות: טום כאדם בוגר מכה ומענה סוס
סוסו של טום, מותש לגמרי ממאמץ פיזי של שנים, מטיפול לקוי ומעומס יתר והוא קורס ושובר את רגלו. הדבר הרגיז את יושבי הכרכרה ואת טום העגלון, והוא מכה את הסוס בכזו אכזריות עד שעיניו של הסוס יוצאות מחוריהן. בנוסף, ניתן לראות בתמונה אדם מכה טלה, וכרכרה מוחצת ילד בזמן שהעגלון ישן.
במרכז התמונה: נכפה על חמור לשאת משקל יתר על גבו.
השלב השלישי של האכזריות: האכזריות בשלמותה
בשלב הזה טום שודד ורוצח את חברתו. הרצח אכזרי במיוחד: הצוואר, שורש כף היד והאצבע המורה של הקורבן כרותים כמעט לגמרי. האצבע הכרותה שלה מצביעה על הכיתוב: “אלוהים נוקם ברוצחים”. חיטוט בכיסיו של טום (שנמצא במרכז התמונה) מגלה אקדח ושעונים גנובים (עדות לכך שהוא גם שודד).
השלב הרביעי של האכזריות: העונש
לאחר שנשפט והורשע ברצח, טום נתלה וגופתו נלקחה לאולם המציג ביתור גופות.
חבל התלייה שעדיין על צווארו נועד להזכיר את העובדה שהוא הוצא להורג.
עינו יוצאת מארובת העין – ממש כמו שהוציא את עינו של הסוס, והכלב אוכל את ליבו כסוג של נקמה פואטית. פניו של טום מביעות כאב וייסורים, וכשם שהאצבע המורה של הנרצחת הצביעה על הכיתוב ‘אלוהים נוקם ברוצחים’, כך האצבע המורה של טום מצביעה על עצמות האדם בשביל להדגיש את הסוף הבלתי נמנע.
