בשנת 2007 פורסם בניו זילנד מחקר מטעם אוניברסיטת קנטרברי שעסק בצרכנות אתית. בין היתר, המחקר בחן את העדפותיהם המיניות של צמחונים וטבעונים וגילה כי קיימת העדפה מינית לפרטנרים טבעונים או צמחונים. החוקרת פרופ’ אנני פוטס הגדירה העדפה מינית זו בשם טבעוסקסואליות (Vegansexuality).
במחקר השתתפו 157 נחקרים – 120 נשים ו-37 גברים. רוב הנחקרים והנחקרות התייחסו ליחסים הטרוסקסואלים. שלושה גברים הזדהו כהומוסקסואלים וארבע נשים כלסביות. 100 נחקרים ונחקרות מתוך 157 (63%) טענו שחשוב להם שבן או בת זוגם יחלקו איתם את אותה תפיסת עולם לגבי מעמדם של בעלי החיים:
- טבעונית, בת 20: “אני לא חושבת שאני יכולה להיות במערכת יחסים רצינית עם פרטנר\ית לא טבעוני\ת או לפחות צמחוני\ת, משום שמדובר בחלק מאוד משמעותי ממי שאני, וקשר כזה יעיד שאנחנו חושבים אחרת”.
- טבעוני, בן 48: “אני לא יכול לדמיין את עצמי במערכת יחסית אינטימית עם מי שאינה\ו חולק\ת את האמונות שלי לגבי בעלי חיים. אני לא חושב שקשר כזה יכול להחזיק מעמד, משום שהטבעונות שלי ומערכת האמונות שלי לגבי בעלי חיים הן חלק מאוד בסיסי מהזהות שלי. לא מדובר בהעדפה מינורית אלא בתפיסת עולם, וניצול בעלי חיים הוא חלק משמעותי וחשוב עבורי”.
- טבעונית, בת 40: “אני לא באמת אוכל לסבול את זה שהפרטנר\ית שלי אוכל\ת בשר. אם אכל\ה בשר לפני ההכרות איתי, אני אצפה שזה ישתנה”.
חלק מהנחקרים הביעו סלידה מהרעיון של מגע מיני עם אדם שאוכל בשר. הדחייה של יחסי מין עם אוכלי בשר עשויה להיות על רקע אידאולוגי ותפיסת גופם של אוכלי הבשר כבית קברות לחיות:
- צמחונית, בת 31: “החבר שלי צמחוני. אני לא חושבת שאוכל לחיות עם בן זוג שאינו צמחוני. יגעיל אותי לראות את החבר שלי תוחב לפיו תרנגולת. אני כנראה לא אוכל לנשק אותו”.
- טבעונית, בת 49: “אני לא אוכל להיות בקשר אינטימי עם מי שאוכל בעלי חיים. העולמות שלנו יהיו פשוט רחוקים מידי זה מזה, וסבירות שמערכת יחסית כזו יכולה להצליח היא נמוכה. אני לא יכולה לחשוב על נישוק שפתיים שהכניסו בעלי חיים מתים דרכן”.
- צמחונית, בת 55: “ניסיתי להיכנס למערכת יחסים עם מישהו שאינו צמחוני, אבל גיליתי שאף על פי שהוא מושך מינית, סקס לבדו לא מספיק כדי להפיג את הסלידה מריח החיות המתות במהלך הבישולים. בשבילי, מערכת יחסים צריכה להתבסס על ערכים משותפים בנוסף לכימיה מינית”.
- צמחוני, בן 28: “אם הפרטנר\ית שלי אכל\ה בשר או דג, יהיה עליה\ו לצחצח שיניים לפני שאנשק אותה\ו”.
- טבעונית, בת 41: “אני לא מעוניינת באינטימיות עם מישהו שגופו בנוי מחיות מתות. גופים של א\נשים לא צמחונים מריחים אחרת בעיני. אחרי הכל, הם סופגים את בשרם של אחרים. גם אם ממש אמשך לאדם מסוים, אני לא ארצה מגע פיזי אם יש בגופו בשר של אחרים. בשבילי, זה ביטוי של האתיקה המינית שלי”.
כבר בשנת 2000 האקטיביסטית מירה סוליי רוז (Mirha-Soleil Ross), שעוסקת בקשר בין קוויריות לזב”ח, פרסמה סרטון קצר ביוטיוב שעוסק בטבעוסקסואליות, אבל רק בשנת 2007, בעקבות סיקור נרחב בתקשורת הניו זילנדית של המאמר, המושג ‘טבעוסקסואליות’ נכנס לדיון ציבורי חובק עולם. העיתון הבריטי ” The Independent” הכריז: “יש הטרוסקסואלים, הומוסקסואלים, ביסקסואלים ומטרוסקסואלים, ועכשיו יש טבעוסקסואלים”. הניו יורק טיימס התייחס גם הוא לטבעוסקסואליות.
בשנת 2010, פרסמה פרופ’ אנני פוטס מחקר נוסף בו בדקה את התגובות למושג ‘טבעוסקסואליות’. עם פרסומו של המושג בכלי התקשורת בשנת 2007, נכתבו בין לילה אלפי תגובות באתרי חדשות, באתרי תקשורת, בבלוגים ובפלטפורמות נוספות – רובן ככולן עוינות ומזלזלות ורוב הטוקבקיסטים הזדהו כגברים הטרוסקסואלים אוכלי כל (קרניסטים). המחקר ניתח את התגובות על מנת לנסות להבין אילו היבטים בטבעוסקסואליות ובטבעוסקסואלים גורמים לתגובות התוקפניות, האלימות והחרדתיות ביותר.
מיניות טבעוסקסואלית נתפסת כדחייה של הגבריות ההטרונורמטיבית ולכן היא מאיימת על הסדר הקיים ועל יחסי הכוחות. הסוציולוג ג’פרי סובל (Jeffery Sobal) טוען במאמרו “Men, Meat, and Marriage: Models of Masculinity” כי מבחינה תרבותית, בשר הוא המזון המושלם לגבר, וגבר שאוכל בשר הוא מופת לגבריות.
בתרבות המערבית, קיים קשר הדוק בין אכילת בשר לגבריות. הסירוב לאכול בשר נתפס כהתנגדות לגבריות, וכל רעיון שמתנגד לאידאולוגיה הדומיננטית – ראוי לבוז. גם אכילת בשרם של בעלי חיים וגם סקס נתפסים מבחינה תרבותית כמוצרי צריכה שלקבוצה הדומיננטית יש זכות לתבוע אותם. הרעיון שנשים טבעוניות עשויות לדחות גברים אוכלי בשר מערער את מעמדם.
התגובות הזועמות ביותר הופנו כלפי נשים טבעוסקסואליות שהעידו כי הן דוחות מעליהן הצעות של גברים קרניסטים. נשים אלו היו במוקד של תקיפה מילולית קשה הכוללת איומים לניצול, לשעבוד ואף לרצח. קרניסטים שהתקשו לקבל את הדחייה טענו שמדובר בדחייה הדדית. אחת התגובות שעלתה לרשת הייתה: “אני לא יכול לצאת עם מישהי שלא מוכנה להכניס נקניקייה לתוך הפה”. נשים טבעוניות תוארו על ידם כנשים משוגעות ולא מושכות, והואשמו באפליה כלפי אוכלי הבשר.
בישראל, ישנן קבוצות בפייסבוק ואתרים להיכרויות המיועדות לטבעונים ולצמחונים:
אהבה טבעונית 30+, צמחונים/טבעוניים אוהבי בעלי חיים מחפשים קשר רציני,
גרין דייט, לוח הכרויות צמחוני – אתר אנונימוס
מקורות:
Annie Potts & Mandala White, Cruelty-Free Consumption in New Zealand: A National Report on the Perspectives and Experiences of Vegetarians & Other Ethical Consumers, New Zealand Centre for Human-Animal Studies, University of Canterbury May 2007
Annie Potts and Jovian Parry, Vegan Sexuality: Challenging Heteronormative Masculinity through Meat-free Sex, Feminism & Psychology © 2010 SAGE Vol. 20(1): 53–72
משה אביעזר, רומנטיקה מן הצומח: היכרויות לצמחונים בלבד, אתר Nrg
תגובה אחת
צריך לשים לב טוב ולהבדיל בין “איכס” של להיות עם מישהו לא-טבעוני, שזה לגמרי היגעלות מגופן של בעלות-חיים ולדעתי משהו מאד סוגני דווקא, וגם מאד אינדיבידואלי במובן הרע של המילה, כלומר מבוסס על רצון להיות “טהור” מגופן של בעלות-החיים, דווקא להיות מופרד/ת מהן, לבין סירוב שהוא ממניעים פוליטיים, כמו הסירוב של נשים טבעוניות להתקרב גופנית לגברים אוכלי בשר, לא על בסיס “גועל” או משהו כזה, אלא על בסיס האלימות שגברים כאלה מפעילים וחוסר הרצון לשתף איתה פעולה. או אפילו תחושת פחד, די מוצדקת, שגברים שאלימות כזו לא מעוררת בהם רצון לעצור אותה, אלא להיפך, הם מצטרפים אליה בשמחה, הם כנראה גברים שיש ממה לפחד מהם. אלו שתי מוטיבציות שונות מאד, אפילו הפוכות, שעלולות להיראות דומות כי התוצאה שלהן דומה: דחייה של אוכלי-בשר מבחינה מינית.
אחד הדברים שמקוממים אותי תמיד אלו הסיפורים על נשים טבעוניות וצמחוניות שמאולצות מכח הנורמות החברתיות לבשל למשפחתן מזון לא צמחי. יש בכך כמובן גם כבילה של נשים לתפקידים סטריאוטיפים של בישול וטיפול וגם התעלמות מוחלטת מהעמדה העקרונית שלהן, או נסיון אקטיבי למחוק אותה. הסוגייה הזו היא מרכזית בזוגיות הטרוסקסואלית לטווח ארוך של טבעונית/צמחונית עם אוכל חיות.